איזבלה הנהנה, הרגישה דמעות זולגות בעיניה. היא לא האמינה שזה קורה.
עברו שנים מאז שהוא נגע בה, מאז התעלס איתה. היא ניסתה להדוף את מחשבותיה, מנסה להתמקד ברגע הנוכחי. היא יכלה להרגיש את נשימתו על עורה, ידיו חוקרות את גופה, משגעות אותה מתשוקה.
איזבלה עצמה את עיניה, מרגישה את עצמה מתמסרת לתחושות המזרימות
הגוף שלה. היא פלטה גניחה עמוקה כשאצבעותיו של ג'יימס רקדו על עורה, והותירו אחריהן שובל של אש.
היא פספסה את ההרגשה הזו, חוסר המשקל שבא עם התשוקה המלאה לחלוטין. נשימתו של ג'יימס הייתה לוהטת באוזנה כשהוא לחש מילים של אהבה וגעגוע. איזבלה יכלה להרגיש את גופה רועד כשהגיעה לשיא ההנאה כמו שנהנתה בתקופת נערות ליווי הלוהטות שלה….
אחר כך שכבו יחד, שזורים זה בזרועותיו של זה. ג'יימס החזיק את איזבלה בחוזקה, משפשף עיגולים קטנים בקצות אצבעותיו על גבה כששניהם עוצרים את נשימתם.
"תמיד אהבתי את הריח שלך," לחש ג'יימס, חונק לתוך צווארה.
"זה כמו תערובת של לבנדר ויסמין."
"אה, אתה זוכר את זה?" שאלה איזבלה בחיוך קטן.
"כמובן. אני חושב על זה כל יום", הוא ענה, קולו מלא ברגש.
"אני חושב על איך דברים יכלו להיות אחרת, אילו רק הייתה לנו הזדמנות לדבר באמת".
איזבלה לא יכלה שלא לחוש תחושת אשמה. גם לה היו חרטות, והיא תהתה אם היא
תוכל לסלוח לעצמה באמת על הטעויות שעשתה.
הם ישבו בדממה לרגע, אבודים במחשבותיהם.
"אתה זוכר את הפעם הראשונה שנפגשנו?" שאל ג'יימס, שובר את השתיקה.
איזבלה חייכה, נזכרת בזיכרון. "אני כן," היא ענתה. "זה היה באירוע צדקה.
אני זוכרת שלבשת שמלה צהובה שהשלימה את עורך ושיערך הבהירים. הייתה בך הילה של ביטחון ותחכום שמשכה אותי," אמר ג'יימס, שמץ של געגוע בקולו.
איזבלה חייכה כשהיא נזכרה ברגע. "ואת לבשת טוקסידו שחור. היה בך אווירת מסתורין כזו שסקרנה אותי."
שניהם צחקו, חשו שוב תחושת נוסטלגיה והיכרות ביניהם.
ג'יימס רכן פנימה כדי לנשק את איזבלה, שפתיו מצחצחות את שפתיה בעדינות.
גופם נלחץ זה אל זה, וג'יימס יכול היה להרגיש את עצמו מתקשה שוב. הוא התחיל לנשק את צווארה, כשהוא פוסע לאט אל החזה שלה. הוא הרגיש את פעימות ליבה מואצות מתחת לשפתיו, והקול של זה היה כמו מוזיקה באוזניו. הוא המשיך לנשק וללטף את גופה, מקפיד להשאיר כמה שיותר סימנים.
הוא עצר לרגע, מביט בעיניה. הייתה שם עוצמה גולמית שלא ראה מעולם. הוא עקב אחרי אצבעותיו לאורך עצם הבריח שלה, ואז למטה אל בטנה.
איזבלה רעדה במגע, חשה במגע שלו כמו זרם חשמלי בכל גופה. הם התנשקו עמוקות, אבדו בתחושת השפתיים שלהם נפגשות וחום גופם נלחץ זה לזה.
ידו של ג'יימס נדדה גבוה יותר, חופנת את חזה בכף ידו, האגודל שלו מלטף בעדינות את פטמתה. איזבלה הקשתה את גופה לעברו, נואשת למגע נוסף. היא אהבה את הדרך שבה הוא הסתכל עליה, בהערצה ובתשוקה כזו.
כשהם המשיכו להתעלס, איזבלה איבדה את עצמה ברגע.
ניחוח הזיעה המשולבת שלהם וקול עורם המחליק זה אל זה היה כמו מוזיקה לאוזניה. היא נאנקה בשקט, מרגישה את אצבעותיו של ג'יימס מלטפות את ירכיה, נשימתו נעצרת בגרונו.
הוא לחש את שמה, "איזבלה, אני אוהב אותך כל כך." היא הרגישה דמעות נוצרות בזוויות עיניה, מרגישה פרץ של רגשות שוטף אותה.
ג'יימס כרך את זרועותיו סביבה, מרגיש את פעימות ליבה על חזהו.
הוא נישק את מצחה בעדינות, ולחש שום דבר מתוק. איזבלה עצמה את עיניה, מרגישה בטוחה ומוגנת בחיבוק שלו.
"התגעגעתי אליך כל כך," לחש ג'יימס באוזנה.
איזבלה רעדה למשמע נשימתו על עורה. "גם אני התגעגעתי אליך", היא ענתה, מרגישה את ליבה מתנפח מרגש.
הם שכבו זה בזרועותיו של זה, נהנו מהשקט ומהחום של גופו של זה.
ג'יימס העביר את אצבעותיו בשערה של איזבלה, והיא רכנה אליו, מרגישה בטוחה ומוגנת פנימה
את מעגל זרועותיו.
"אף פעם לא שכחתי אותך," ג'יימס לחש והביט עמוק לתוך עיניה. "לא לרגע אחד."
איזבלה חייכה, הרגישה גל של רגשות שוטף אותה. היא חשבה שהתקדמה מרגשותיה כלפי ג'יימס, אבל נראה שהם עדיין נשארו עמוק בתוכה.
"אני מצטערת שעזבתי בלי להיפרד," היא מלמלה, קולה בקושי מעל לחישה.
ג'יימס הניד בראשו, משך אותה קרוב יותר. "אין על מה להצטער," הוא אמר בשקט.
"אני מבין למה עשית מה שעשית. ואני מצטער גם על החלק שלי בכל דבר".
איזבלה הביטה בו מופתעת. "אתה כן?"
"כן," ענה ג'יימס והעביר את אצבעותיו בשערה. "זה היה אנוכי מצידי לצפות ממך להישאר איתי במערכת יחסים שלא עבדה. אני מצטער שלא הייתי פתוח לשום סוג של שינוי".
איזבלה חשה גל של חיבה כלפיו. "גם אני. הלוואי והיינו יכולים לעבוד על הבעיות שלנו".
ג'יימס משך אותה קרוב ונישק אותה בעדינות.
איזבלה הרגישה את עצמה נמסה בין זרועותיו, גופה מגיב למגע שלו. היא יכלה להרגיש את חום גופו כנגד גופה, ולבה האיץ בתשוקה.
שניהם שכבו במיטה, אבודים בעולם מעשה ידיהם. אצבעותיו של ג'יימס השתרכו במורד גופה, והותירו שובל של אש בכל מקום שהלכו. איזבלה הרגישה את גופה מעקצץ מציפייה כשהתקרב לאזורים הרגישים ביותר שלה.
היא נאנקה חרישית כשהוא נגע בה, אצבעותיו עוטות עיגולים עצלים על עורה.
היא הרגישה את נשימתו על צווארה, לוהטת ונלהבת כשהוא לחש את תשוקתו אליה.
"אני צריך אותך," הוא אמר, קולו צרוד מגעגוע.
"גם אני צריכה אותך," היא ענתה, קולה קולט כשהוא משך אותה קרוב יותר.
איזבלה הרגישה את עצמה נמסה לתוך המגע שלו, גופה נכנע לליטופים שלו. היא עצמה את עיניה, אבודה בתחושה כשג'יימס חקר כל סנטימטר בגופה. הוא העביר את ידיו על עורה, והשאיר אחריו שובל של אש.
היא נשענה לאחור, ואיפשרה לג'יימס להמשיך בחקירתו. אצבעותיו מצאו את האזורים הרגישים ביותר שלה, והעבירו צמרמורת במורד עמוד השדרה שלה.
איזבלה נאנקה חרישית, גופה נרתע למגע שלו. היא עצמה את עיניה, מרפה מכל עכבותיה ומתמסרת להנאת הרגע.